אלון הינדי קפץ ישר מאתונה, מטיול משפחתי – אל תוך התופת של השביעי באוקטובר. חודש לפני כן רק התחתן, אבל זה לא מנע ממנו לעזוב הכל, להכנס לעזה ולהילחם. אבל אז הוא נפצע. אנוש. בסכנת חיים ממשית. אלון לא איבד את ההכרה וזוכר את הכל – את הקולות, הריחות, המראות וגם הרופא שהציל את חייו. וכשאתה אלון הינדי, אז לא מספיק שהוא נפצע. הוא אפילו נפל מהאלונקה בדרך לבית החולים. וקילל. ושמר על אופטימיות. בשיחה עם האוזמן הוא עוצר הכל ומספר את הסרט של חייו, ובעיקר מראה איך הוא לא מוותר. לא על החיים, לא על הצחוק והשמחה ולא על טיול באנטרקטיקה. שיחה על גבורה, כאב , תקווה – ועל המדינה שלנו. החלקים היפים והמרגשים בה
