אשר ואירית שחר, שאיבדו את בנם עמרי ז"ל לפני 13 שנה, מנהלים מאז מאבק משפטי עיקש מול המדינה בדרישה לעשות שימוש בזרע להמשכיות.את המאבק ליוותה הבימאית שירלי ברקוביץ עם שני סרטים האחד "מדינת ישראל נגד אירית ואשר שחר" והשני שמשודר בימי אלה ביס "עשור של געגוע".בתוך הדפיקה בדלת והתופת הזאת הייתה לאמא אירית הארה לשאוב מהילד זרע ואשר שלא הצליח לדבר שאל זה אפשרי?אז מסתבר שכן. מאז הם מנהלים מאבקים משפטיים.למי שייך הזרע? איך אפשר להשתמש בו? והאם היום דווקא בגלל חרבות ברזל יש שינוי נסיבות כזה שיאפשר שינוי במדינה ותקווה להורים השכולים בכלל ולמשפחת שחר בפרט.פרק טעון רגשי על הבן, המשפחה שהשתנה, הטיעונים בעד, הטיעונים נגד ובעיקר השינוי שנגרם בזכותם בנהלי הצבא והתקווה לעתיד.
